כל אחד מאיתנו נזקק מדי פעם לטיפול רפואי כזה או אחר. במידה ועברתם טיפול רפואי וכתוצאה מכך נגרם לכם נזק, יש לבחון האם הרופא שגרם לכם לנזק פעל בנסיבות העניין ובהתחשב במידע שעמד בפניו במידת הזהירות הסבירה על פי רמת הזהירות הנדרשת מרופא סביר. או שלא נקט במידת הזהירות שאדם או רופא היה משתמש באותן נסיבות וכתוצאה מכך גרם לכם נזק למטופל, שלא היה נגרם אלמלא היה נוהג כפי שנהג.
על מנת להוכיח רשלנות רפואית, יש צורך להוכיח 3 יסודות מצטברים:
- התרשלות מצד הרופא או העוסק בתחום הרפואי
- קיומו של נזק
- קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק.
טיפול רפואי רשלני עלול לגרום לנכות קשה, להחמרה של המצב הקיים, לעוגמת נפש, כאב וסבל, לאובדן כושר עבודה ואף להביא למותו של המטופל.
שיעור הנפגעים מרשלנות רפואית, ומספר התביעות בגין רשלנות רפואית בעולם מצוי במגמת עליה.
בין תביעות הרשלנות הרפואית הנפוצות, המוגשות מדי שנה לבתי המשפט, ניתן למצוא רשלנות באיחור באבחון, בניתוחים, במעקב אחר היריון, רשלנות בעת הלידה, אי-אבחון של גידולים ממאירים, מתן תרופות שגויות, טיפולי שיניים רשלניים ועוד.
לצורך הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית פועל משרדנו כמפורט להלן:
שלב א': להכיר את עובדות המקרה על פי עדויות רלבנטיות.
שלב ב': להוכיח את עובדות המקרה באמצעות פנייה למוסדות רפואיים ואיסוף מלוא התיעוד הרפואי.
שלב ג': פנייה למומחה רפואי לצורך בחינת החומר הרפואי, בדיקת ההתרשלות והכנת חוו"ד רפואית המתייחסת לטיב הטיפול שקיבל הנפגע.
שלב ד': הגשת תביעה כנגד המוסד ו/או הרופא ו/או המטפל שגרם לנזק, וניהול הליך משפטי עד לקבלת הפיצוי ההולם.
הסכמה מדעת – בהתאם לחוק זכויות החולה, טרם ביצוע טיפול רפואי, על הרופא מוטלת האחריות לפרט בפני החולה את הסיכונים, סיכויי ההצלחה ותופעות הלוואי הכרוכים בטיפול.
תביעות בגין רשלנות רפואית מוגשות גם בעילת הסכמה מדעת, במידה ולא הוסברו לחולה מגוון הסיכונים האפשריים בעקבות הטיפול הרפואי, חושפים עצמם הרופא והמוסד הרפואי לתביעה בגין רשלנות רפואית מכורח עבירה על חוק זכויות החולה.